ככה בשקט בשקט,בעדינות ובהתמדה חיזרת אחריי.את כל שיריך היפים שכתבת לי שמרתי בקנאות.את כל זרי הוורדים ייבשתי ויש לי קערה מלאה. לא נתת לי לדעת מי אתה במשך חודשים רבים.אין ספק ששיגעת אותי.לא הצלחתי לגלות מי המחזר שלי.ולפתע בשבוע שעבר הרמת ידיים... אמרת שאתה לא יכול יותר ושאנחנו חייבים להפגש... באותה שיחת הפון ה"דרמטית" אמרת שאתה אוהב... אמרת שראית אותי המון במפגשים,שהרחת את שיערי שרקדת מאחוריי...וזהו עייפת רוצה לנוח בזרועותיי.השקעתי לא מעט מחשבה לזו הפגישה... לא הצלחתי להרדם. בבוקר נראיתי כמו גוק אחרי ריסוס בK400 התרגשתי כמובן...ובשעה היעודה ובתחושת בטן הפוכה לגמרי היגעתי לפגישה.הפתעת שוב ובגדול...לא ויתרת על הורדים ,נשאת ערימה גדולה במיוחד שהסתירה את פניך...ואז לפתע ראיתי אותך מולי...שמעתי את הדופק שלך...ואתה עמדת לך כמו ילד מבוייש.מרוגש יותר ממני..הארוחה כמעט שלא נאכלה מעוצמת ההתרגשות... היה נחמד לנו יחד עד שזרקת באוויר את הבשורה... " יקירתי אני חייב להגיד לך משהו חשוב... אני נשוי..." ואז התחושה הבלתי נסבלת,ההרגשה שהכל נופל ועל הראש שלי דווקא... קמתי והלכתי מבלי לומר מילה. וכאן המקום לומר לך מחזר יקר... את כל האהבה שאתה מרגיש אלי מקד באישה שלך..בילדים שלך וט"ו באב בקרוב..פנק את האישה שלך ושקם את הנישואין שלך. ואנחנו בטוח נפגש בעולם הבא יש בו מקום לכולם.... סימבוש