אמא של מישל באה לבקר אותו בדירת
השותפים שלו, ומתארחת לארוחת ערב.
במהלך השהות, הבחינה כי בין בנה לבין
שותפו לדירה, יש יחסים שנראים קצת
יותר מסתם שותפים. בסוף הערב ניסתה
לשאול את בנה בעדינות, אך הוא השיב:
"אמא, אנחנו רק שותפים".
כעבור מספר ימים מבחין השותף, כי
פמוטי הכסף היקרים שהיו על השולחן
נעלמו. שואל את מישל: "יכול להיות
שאמא שלך לקחה אותם??"
מישל מהסס, מתקשר לאמא שלו ושואל:
"אמא, אני לא אומר שלקחת את הפמוטים.
אני גם לא אומר שלא לקחת את הפמוטים.
אבל אנחנו לא מוצאים אותם מאז שהיית
אצלנו".
משיבה לו האם: "מישל, אני לא אומרת
שאתה שוכב עם השותף שלך. אני גם לא
אומרת שאתה לא שוכב עם השותף שלך.
אבל אם הוא היה ישן במיטה שלו, כבר
מזמן הוא היה מוצא את הפמוטים"...