שנינו באים מעולמות וקצוות שונים אני אלמן +שני ילדים מתבגרים והיא דורית גרושה +שלושה ילדים גדולים כבר עברו צבא בעיצומם של לימודים והשלב בו כבר רוצים לעזוב את הבית ולגור כל אחד ואחת לפי הכייף שלו .
הכרנו בנסיעה ברכבת לנהרייה אני לפגישה עם עוד" מקומי ומשפחתה של אלמנתי זל" בנושא ציו ירושה שהספיקה לכתוב עוד בטרם מותה מהמחלה הנוראה .ודורית הייתה גם צריכה להגיע לנהרייה לאירוע של חברה טובה .
והכל התחיל מיכך שאני יושב לי בכייף נהנה מהנוף הקסום שחולף ומשתנה ובין לבין פותר תשבצים להנאתי {מת על זה}
בכל זאת נסיעה ארוכה ואז בשלב מסויים של הנסיעה פונה אליי מישהיא בשנות ה58 לחייה שופעת נאה חייכנית ומריחה טוב ובחייוך מנומס מבקשת חלק מהעיתון .ודאי אני משיב באדיבות כהרגלי ונותן לה את רוב העיתון משאיר אצלי את התשבץ וממשיך לפתור בהנאה וכך עוברת לה בערך כמחצית השעה ושוב היא פונה בחייוך סליחה על ההפרעה ומחזירה לי את העיתון .לא הפרעת זה בסדר אני משיב ומציע לה להשאיר את העיתון אצלה אם היא רוצה .לא תודה היא משיבה אין כמעט מה לקרוא רק צרות ובעיות התשבץ בטח הרבה יותר מעניין .זה בטוח אני משיב בחייוך ואז היא שואלת להפתעתי אם תוכל להצתרף למלא את התשבץ ?בכייף אני משיב בטבעייות קצת לא מובנת מצידי לחיצת יד להיכרות הדדית נעים מאוד אני דורית מציגה נעים להכיר דניאל אני משיב ופונים להמשך פתרון התשבץ תוך כדי מחמיאים אחד לשני על ידע ובקיאות ואז איך לא? באות גם השאלות הלא קשורות לתשבץ.שואלת: אגב גם אתה נוסע לנהרייה? כן אני משיב בחייוך ואת? ייה איזה מקרייות היא משיבה .כן ממש כך וממשיך: נחמד וכייף להכיר אנשים טובים וחייכנים באמצע הדרך .כן מסכימה איתך לחלוטין ובאופן דיי טבעי מספרת על עצמה ועיסוקה גם אני כמובן מספר על עצמי ועיסוקי הכל בכייף ובטבעייות כאילו מכירים כבר דיי מזמן ואז הרכבת מגיע לתחנה הסופית מלווה אותה והיא אותי כמובן שהחלפנו טלפונים וכל אחד הלך לדרכו לאחר נשיקה על הלחי הדדית .אני מודה שבהמשך לאותו יום הייתי קצת בעננים ולא כל כך בפוקוס המחשבות על האקראייות והספונטנייות העסיקו אותי לא מעט .מפאת הכבוד וצינעת הפרט לא אמשיך לספר ולפרט מה היה בהמשך לשאר הימים בהם כמובן שנפגשנו שוב ונהפכנו להיות זוג אוהב ומאושר למשך ארבעה חודשים .באחד מן הימים דורית נקראה דחוף ונאלצה לעזוב לגור באילת יחד עים אחותה שנפצעה בתאונה מאוד קשה ומאחר וגם אחותה אלמנה והיא לא בזוגייות היא הייתה צריכה עזרה צמודה עם הילדים הקטנים וכו".אני באופן אישי כמובן שהצעתי אם אוכל לעזור במשהוא ולו במעט אך המרחק הגיאוגרפי מנע זאת .חבל אבל לפחות ניסיתי להציע עזרה .היום דורית עדיין גרה באילת עם אחותה ומטפלת בה במסירות .ברור שלא יכולנו להמשיך בזוגייות הזו עקב הפציעה הקשה והנוראה של אחותה ומצריכה טיפול דיי צמוד וארוך בזמן. אני מאחל לה החלמה מהירה בריאות ואושר .
נכתב על ידי
דניאל, גבר בן 59 מראשון לציון, בתאריך 27/12/2014
(סיפור זה נצפה 4,260 פעמים)
