וכל שנותר הן זוויות של כאב.
המסוכנת לי היא זו הַכֵּהָה.
זווית הכאב החדה,
מדממת היא טיפות של מלח,
שוטפת, מְחַטֵּאת, מנקה.
זווית הכאב הַכֵּהָה,
רוצה אתך שטוח ב - 180 מעלות.
בחוץ, שומרת היא על "פאסון", גם מעצמה.
ואז, על ציר הָאֶפֶס,
שוחה היא אל החוף, כמו ליוויתן.
שָׁם, היא נשברת ל – 360 ,
מֵהֶן, אֶבָּנֶה אֲנִי מֵחָדָשׁ לְאַחַת.
עכשיו אני כֵּהָה.
נכתב על ידי
ילדת טבע, אישה בת 51 ממעלה אדומים, בתאריך 06/05/2018
(סיפור זה נצפה 2,804 פעמים)