נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
צהריים טובים !
19 מרץ | 13:08
אורח [ התחבר/י ]
151 מחוברים
0 בחדר השיחה 
105 גברים, 46 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
לאן נעלמה הקבצנית?פרק א
כשעמדתי ברמזור השבוע,
עצרה לידי מכונית, עם שני חיילים וחיילת.
קבצן עבר בין המכוניות וביקש צדקה.
הוצאתי מטבע ונתתי לו. החיילים והחיילת לעגו לו.
בדרך - כלל אינני נוהגת לשוחח עם אנשים זרים בצומת,
אני פשוט מפחדת...
אך הפעם לא הצלחתי להתאפק.
אמרתי להם שגם הקבצן הזה היה פעם בן תשע-עשרה.
גם לו היו חלומות לכבוש את העולם, ואף אחד לא יודע מה יקרה
לו בעוד עשרים שנה. הרמזור התחלף ועמו המחשבות...
 נזכרתי באותה קבצנית שהכרתי לפני ארבע-עשרה שנה.
חמש שנים היא ישבה באותה הפינה. מלוכלכת, שיער מדובלל שלא ראה מקלחת
זמן רב, בגדים בלויים שידעו ימים טובים יותר וריח רע שנדף דרך קבע. עיניה היו
חלולות וחסרות מבע:- לא עצובות, לא שמחות. לעתים היה נדמה שהיא רואה דרך
האנשים ולא את האנשים, שהיא רואה את כולם ואיש לא רואה אותה.
היא ישבה על שרפרף ובידיה קופסת שימורים חלודה, מרשרשת ומקשקשת
בתקווה שמטבע נוספת תיזרק אל הקופסה. היו שהתעלמו ממנה, הרגישו לא בנוח;
אחרים זרקו לה מטבע. ההיכרות שלי עמה החלה כאשר היא נכנסה לחנות לצילום
בה עבדתי. חייכתי אליה ושאלתי במה אוכל לעזור.
היא לא השיבה, אך עובדת וותיקה שעמדה לצידי אמרה
"היא באה להחליף את הכסף הקטן בכסף גדול. היא קבצנית.
" נבוכתי מעט מאמירתה, אך הקבצנית נותרה עם פנים חתומות
 כאילו לא היה מדובר בה. היא העניקה לה שקית מלאה במטבעות,
 ואני, כהוראתה של העובדת הוותיקה, הענקתי לה שטרות.
"היא לא מדברת?" שאלתי את הוותיקה כשיצאה מהחנות.
"לא יודעת", היא השיבה. ללא קול. ללא מבע.
חלף שבוע והיא נכנסה שוב. "מה שלומך?"
חייכתי אליה. היא נעצה בי מבט נטול מבע וללא אומר
ודברים הושיטה לי את שקית המטבעות. הענקתי לה את השטרות,
חייכתי שוב ואמרתי לה שהיא ממש מצילה אותי עם הכסף הקטן..

המשך יבוא..
נכתב על ידי מיקי חיפה, גבר בן 64 מחיפה, בתאריך 30/10/2009
(סיפור זה נצפה 6,004 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]
30/10/2009
סיפורים נוספים של מיקי חיפה
09/08/2014
02/08/2014
23/07/2014
17/07/2014
16/10/2009
06/10/2009