"תבוא בשעה שש, אני מתגעגעת אלייך, הרבה זמן לא נגעתי בך יואל נוסע לבקר את בתו מנשואיו הראשונים, לא יחזור לפני תשע בערב" בסדר אמרתי בפון, להתראות.היתה זו אלה חברתי מלפני עשור, היא אז סטודנטית יפה לרוקחות בת 24 ,ואני חשבונאי עצמאי בן 43, גרוש. היום נשואה עם פעוט חמוד בן שנתיים וחצי, ובהריון מתקדם.מעולם לא הבנתי מה מצאה בי, אולי את דמות האב סברתי.בשעת היעודה דפקתי על דלתה, אלה פתחה את הדלת שמחה, מאושרת ונרגשת, התחבקנו והתנשקנו בלהט. בו, סידרתי את המיטה, אמרה כשהיא אחוזת תשוקה.השתגעת מה עם יואל יקדים לבוא, אמרתי. אין מצב אמרה לא יחזור לפני תשע בערב! ,ואם חלילה העובר יפגע? המשכתי וקשייתי. תרוצים, תרוצים, אמרה כשהיא מתיישבת על הספה בסלון, אני לא מושכת אותך יותר כנראה  המשיכה.תראי לאיזה זיקפה את גורמת לי כשאני משפיל את מכנסיי, אמרתי.אלה התקופפה, ירדה, ועינגה אותי משך דקות ארוכות עד שהגעתי לפורקן.לאחר מכן התעלסנו ארוכות כשאני מלטף את שדייה, ומוצץ את פיטמותייה. אכין לך קפה, וניגשה למטבח. חזרה ישבנו מסודרים בבגדיינו  כשאנו משוחחים על דא והא.כעבור דקות ספורות נפתחה הדלת ובעלה יואל עמד מופתע,רק קפצתי לראות את יורש העצר אמרתי.עוד רגע אני הולך צריך להשלים עבודה דחופה במשרד,נפרדתי מהם. ירדתי בחדר המדרגות כשזעה קרה על מצחי, מחסיר פעימה, הצצתי בשעוני השעה שבע ורבע, אילו היה מקדים בחצי שעה נוספת ורואה את אשתו  מענגת אותי, מהומת אלוהים היתה פורצת שסופה מי ישורנה.יצאתי לרחוב החשוך והקר של אמצע חודש ינואר ומילמלתי יבוא רק בשעה תשע,בתשע יבוא.