כשהכרתי אותך לקח לי זמן, לקח לי זמן להרגיש את הניצוץ הזה בלב, הניצוץ הזה שעליו מספרים רק בסיפורים, שאומר - הנה לפניך היא עומדת, האהבה של חייך. אבל מהרגע שזה קרה - אני לא מצליח להשתחרר מזה
אני מחפש הסברים לעצמי, אולי כדי למצוא נחמה, אולי כדי להיאחז במשהו. אני מעלה תמונות בראש דווקא של הריבים שלנו ושל המילים שהיטחת בי.
אני מנסה להיות אדם אחר היום, יותר טוב כלפי עצמי ממה שהייתי כשהייתי איתך.
הימים יעברו אני מקווה וכך אט אט תפוגג תדמותך ידעכו הגעגעוים אליך
נכתב על ידי
מיקי חיפה, גבר בן 65 מחיפה, בתאריך 02/08/2014
(סיפור זה נצפה 6,036 פעמים)
