"ובלילה שוב נצליח לחלום - על זמנים מתוקים ששרר בינינו שלום...
והחושך שתמיד היה מצליח לאיים - עכשיו הוא מסתיר פנינו שנוכל להעלם...
להסתתר לגמרי מצרות עינים - של אנשים תבוסתנים,שחורקים עלינו שיניים..
ובחושך המוחלט,בערפל הכבד - רק שם נצליח מחדש להתאחד..
והאור הגנוז יגלה אורו - וישיב רוחנו במלוא הדרו..
והעיניים היפות שהוסתרו מבושה - יתרחבו לכל עבר ויקרינו קדושה.
או,אז ימלא לשוננו רינה - ונתענג לנצח בנעימות המנגינה.."
נכתב על ידי
מעין דויד, גבר בן 48 מבת ים, בתאריך 03/05/2018
(סיפור זה נצפה 2,708 פעמים)