מצבו של רודריגו ,הלך והחמיר
בלילה אימו של רודריגו הזעיקה את רופא העיירה,
הרופא בדק את גופו של רודריגו ,אשר היה חם מאוד,
וגלי זיעה שטפו את כולו ...
רודריגו לא הוציא הגה מפיו ,הרופא הרים מבטו לעבר אימו של רודריגו
ונענוע ראשו ,לא הותיר ספק ,רודריגו חולה מאוד,
גופו לא עומד בעוצמת החיים ,ואין בידו של הרופא לעשות דבר,
"תנו לזמן לעשות את שלו ,נמתין עד עלות השחר" אמר הרופא בפנים נפולות.
אימו של רודריגו לא ידעה נפשה מרב צער,בכי חרישי מלווה יבבות פרצו מגרונה,
היא שטפה את פניו במים צוננים , ודיברה אל ליבו...
בני היקר , מלבדך אין לי כלום בעולם , וכל העולם לא שווה לי אם אאבד אותך,
אהוב ליבי ,אהוב של אמא ,ספר נא לי מה חש אתה ,העבר מחלתך לי ובלבד שלא יארע לך כל רע,
כאבי בטן עזים אחזו את אימו של רודריגו ,ובתפילה חרישית ביקשה לנס...
בתוך תוכה ידעה שאנבל היא תרופתו של בנה , אך לא היה באפשרותה לעשות דבר...
היא לא ידעה שאי שם נמצאת אנבל במצב דומה -בתרדמת עמוקה
לפתע דפיקה בדלת בד בבד עם פתיחתה , נכנס בבהילות אביו של רודריגו ,
ובידיו קופסת מתכת מוחלדת ועתיקה, נעולה בבריח חלוד , הוא הניח את הקופסא
על שולחן עץ האלון במטבח הקטן , ורץ מיד לעבר מיטתו של בנו,
הוא מצא את אשתו מיבבת , ובנו מוטל על המיטה והבחין כי מצבו קשה ,
הוא כרע בירכיו לפני מיטתו , ושאל את אשתו לשלומו של רודריגו,
קולה החנוק והמקוטע של אשתו ,נתן לו להבין שהמצב בכי רע,
דמעות החלו לעלות בעיניו , וחש הוא כאב עז בליבו........
המשך יבוא
נכתב על ידי
מלי מזל, אישה בת 58 מאופקים, בתאריך 19/04/2010
(סיפור זה נצפה 4,864 פעמים)