היא בלחיי
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
13.11.2008
יש בה סליחה
יש בה חרטה
יש בה כבוד
יש בה כאב עמוק
יש בה שאלה
יש בה תשובה
בטיפה
יש בה לילה ויום
יש בה קודש וחול
יש בה חיוך נבוך
יש בה צחוק של דרור
יש בה מבט של רוך
יש בה זעם ועוז
יש בה מרפא לחולה
יש בה פני ילד קטן
הקורא לך,עד לאן ?
יש בה ילדה עצובה
שחרב בה עולמה
ממגע כוחני,הרסני
יש בה זעקה
לאל ריבון
גן העדן ושאול
יש בה אהבה
לבשמך אישה
יש בה לטיפה
לראשה של ילדה
יש בה מבט
זקוף
לפני ילד בחיוך
יש בה עת חדשה
לחשבון נפש ועדנה
יש בה עת שינויים
בימים ושנים
יש בה כאב וייסורים
לילדות כאובה ועשוקה
לעת הזקנה
יש בה קלון וחרפה
ממעשי פשע וזימה
יש בה אושר ואהבה
מילדות בחיבה
לעת בינה
יש בה נחת ואורה
בעת זקנה
יש בה קריאה
לאלוהיי כל בריאה
אל נא אלי
אל תגדענה
עת היא ניגרת
מעיניי
שוטפת כאביי
נוגעת בייסוריי
כן אלוקיי
זו אותה דמעה
רכה וענוגה
הזולגת
כנר לנשמה
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
נכתב על ידי
אמנון ובוס, גבר בן 68 מרחובות, בתאריך 06/04/2009
(סיפור זה נצפה 3,925 פעמים)
