ילדים של אלוהים
רק בני שמונה עשרה נקראתם לקרב
לקרב צעדתם בראש מורם ובנס מונף
רק אתמול מלחמות שיחקתם בשכונה
בקרב נלחמתם באש חיה
רק בני שמונה עשרה...
בדמם רווית צימאונך מכורה יקרה ארץ קטנה
זעקת שבר של אם בוכיה
קריאת קדיש של אב על אבן קרה
זרי שושנים על קברים מונחים
ונרות נשמה בכאב מרצדים
רק בני שמונה עשרה בעפר נטמנו
ואם כואבת ואב שבור
יזכרו רק חיוך וצחוק מתגלגל
הפרחים קמלו כמוכם נקטפו
כמה דם תבקשי להרוות צימאונך מכורה שלי
נדמו תותחים הקרב נשכח
ונשאר רק זיכרם של אותם גיבורים
ואם בוכיה בחרש לבד
ואב קורא קדיש על בנו היקר
ובליבם הם יודעים הם שילמו מחיר יקר
נלקח מהם אוצרם היקר
ושניהם נשאו תפילה לאלוהים
שבנם יהיה אחרון הנופלים
ניזכור לעד את אותם בחורים
ניזכור לעד את אותם גיבורים
כי במותם ציוו לנו חיים
יהיה זכרם ברוך

השיר נכתב ע"י גלי גלי==לי
נכתב על ידי
אמנון ובוס, גבר בן 68 מרחובות, בתאריך 27/04/2009
(סיפור זה נצפה 4,306 פעמים)