להט לילותייך אישה
24.10.2008
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
לא מוצא מילים
שיהיו נסתרות
מילים שנוגעות בך
נושקות לך
מילים זועקות
עוטפות לך
מילים עצורות.
לליבך שנשבה,מאחר
את חומקת לתוך החומה
בליל זלעפות
רוחות של תשוקה
סובבת שער ברזל
כבד,רקמת חלודה
חריקה בכניסה
חזקה מליל חשיכה
עלעלים מצהיבים
נושרים במדרכת
מעופפים מעלייך
עוטפים לכסותך
הרוח נושקת עינייך
מדמעת לחלוחית בלחייך
שיערך אסוף בצעיפך
אצבעותייך קשות
קפואות,מבקשות
לדפק במצלל הדלת
פתח לך דלתו
ההוא,מגולח למשעי
משיל מעילך
חורש בשדה שדייך
נושק לשפתייך
כובש לילותייך
עולס את גופך
בתאווה וחשקה
צולל לגופך משיב נעורייך
שמך בהררי עינוגייך
מערטל ונקשר אלייך
חומד וקוטף חמוקייך
חזך נופח להנשימך
הגיע זמנך ללכת
הוא חונף לך
אל תעזביני
אל רחקי ממני
חתומות פנייך
את שוב נוגעת
פוסעת במדרכת
כפותייך קלות,חמימות
עוטף לך צעיפך
פנייך שני וארגמן
מליל ארעי ועונג שמימי
מבקשת יד מלטפת
חוננת לאישך אהבתך
עינייך תרות לפניו
קמוצות שפתייך לעיניו
אמותיו אש לגופך
אהבתו רוח לנפשך
שפתיו בוערות בחלבך
זועקות אלייך
קפואה, ואין טיפות
ברגלייך
עורפך להבה ואין מצועף
לכתפייך
את נוגעת באביר נעורייך
ללכת שבי אחריו בסנדלייך
מפרי עטו של : אמנון לביא-לוי
נכתב על ידי
אמנון ובוס, גבר בן 68 מרחובות, בתאריך 06/04/2009
(סיפור זה נצפה 3,998 פעמים)
