שעת לילה מאוחרת
המזוודה כבר מוכנה...
נעלי עקב, ג'ינס וחולצה לבנה
המונית כבר ממתינה... אני שוב ממריאה
דרכון, כרטיס אשראי, האייפון עליי
נועלת את הבית פוסעת בשביל הצר
מנפנפת לשלום לשיגרת חיי
לוקחת פסק זמן במקום לא מוכר....
ביקורת דרכונים מסביב הומה אנשים
קפה וסיגריה לפני שממריאים
ברמקול קוראים לנוסעים האחרונים
ישובה במקומי עם הסמיכה והכרית
מביטה אל החוץ ... אני מעל העננים
בתי קפה קטנים, אנשים לא מוכרים
חנויות , גלידריות, ופיאצות מכל הסוגים
ואני עם עצמי..... משכרת את כל החושים
יושבת בבאר ... כוס יין ביד
גבר ניגש .. רוצה לשבת ליד
שולחת חצי חיוך.... "רק שלא יתקרב אני רוצה לבד"
עובר לילה.. עובר עוד יום....
בקרוב יגמר החלום
אחזור לשיגרה... בית .. חברים .. עבודה
עד לעונג הבא.....
ואולי הפעם לא לבד...
אולי בפעם הבאה איתך יד ביד...
נכתב על ידי
דודו, אישה בת 57 מרעננה, בתאריך 20/03/2012
(סיפור זה נצפה 2,076 פעמים)