הסערה שהיתה כאן קודם, הרסה את הכל
הלב נחלש, פעימותיו האטו קצב
הגוף הרך, הפך נוקשה וקר...
אפילו הצלילים שהרעידו את הבית
השתתקו בין ליל....

לוקחת פסק זמן
להתנקות מכל הבלגן
להחזיר לחיי את השקט והשלווה
לתת לעצמי אויר לנשימה

עם צחוק מתגלגל שלא נגמר
ואושר פנימי.. כי לעולם לא מאוחר
מודה לאל על כל מה שנתן
וממשיכה לעוף לי הלאה.. אל העולם..

אז.......

בא טלטל אותי חזק
נער מעליי את שכבות האבק
הפעם מחדש את חדריי הלב
למד אותי שוב... להתאהב



* אתה לא כל אחד.. אתה האחד........