נדד,האחת,מבטה
לחפש אם היה
ולו קצת אחרת,
אם היו אי שם לפנים
סימנים של חיבה
סלחנות,ושתיקה חייכנית
שלא לדבר
על אהבה ממארת,
והרי היא עכשיו
צוכה.
השניה
אף היא שתקנית,
ניסתה להצחיק
חצי ליצנית,
חצי רצינות ממארת
אומרת,
שגם לרשעות,כאימה
וגם לכלימה
עיניים עיוורות,
אז קודם
תבחק,
אחר כך
תצכה,
רק אל תכעס
גם היא מעוורת,
ועדיף על מקום בלי אור
מקום עם צבעים
כשלל צבעי הקשת,
ובלב יער שחור
לך תמיד
אל בית ההומור,
והרי היא עכשיו
בוחקת.
זוג עיניים
צוכות,בוחקות
תרות זוג עיניים
למשובה רצינית
מאמינה וכופרת
שאפשר,כן אפשר
כל הזמן,לפעמים
קצת אחרת,
משהו
שבאמת
שווה לכתוב עליו
ספר שירים
או רומן להחכים
לפחות לודאי
איזה סרט...
נכתב על ידי
שלומי, גבר בן 58 מצפת, בתאריך 02/09/2008
(סיפור זה נצפה 6,508 פעמים)