נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
בוקר טוב !
06 דצמ | 10:38
אורח [ התחבר/י ]
113 מחוברים
0 בחדר השיחה 
79 גברים, 34 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
lets go home
ההמולה מסביב נמשכה,איש לא הבחין בשניים אשר שקעו בדממת קרח ומבטיהם נעוצים איש בעיניי רעהו,עיניים פעורות לרווחה,מוכות תדהמה,כמעט פלצות.המקום,אולם הקונגרסים בניו יורק אליו הזדמנו מאות פסיכולוגים מכל רחבי תבל לסמינר אקסקלוסיבי בנושא "ביתו של האני",לא מזמן הסתיימה ההרצאה האחרונה לאותו היום,וכל המוזמנים התיישבו יחדיו בלובי הגדול לקפה ועוגה.מוזיקת ג'ז עליזה התנגנה ברקע,וכמה פסיכולוגים זחוחים אפילו הרשו לעצמם לפתוח בריקוד סוער.יריב איש שלום הוא גבר כבן ארבעים ושש כיום,פסיכולוג יונגיאני ,מוכר היטב בקהילת המטפלים בישראל בשל מאמריו ופרסומיו הרבים,ושלושת ספריו," הלא מודע הקולקטיבי היהודי",הארכיטיפים בראי ההיסטוריה",ו"קיבעון וטירוף",ראו אור בשפות רבות,והקנו לו הכרה עולמית.איש לא היה מאמין כי בגיל עשרים ושלוש חלם עדיין להיות ארכיאולוג,חלום ילדות שהלך עימו לאורך השנים והיה לו לתחביב כבר מנעוריו המוקדמים,כשהוקסם מן הגילויים הארכיאולוגיים הרבים בארץ ישראל לאחר מלחמת ששת הימים.לאחר גילוי מצדה ,גמלא,והמגילות הגנוזות בקומראן ע"י יגאל ידין המנוח, שהיה לו לדמות רוחנית נערצת,הסתובב עם חלום כמוס ,אשר היה לו לאתגר,למצוא את ארון הברית, שלפי האמונה חבויים בו לוחות הברית,ואין המקרא מספק עדות נחרצת באשר לגורלו.שלוש שנים  תכנן את מסעו לאתיופיה,אשר לפי אמונת בני המקום נמצא ארון הברית בכנסייה מקומית כבר אלפי שנים לאחר שהובא לשם ע"י בנם המשותף של המלך שלמה ומלכת שבא,אך האיבה קטעה את תכניותיו.לא איבה אישית כלשהי כנגדו,אלא זו המובילה בני אדם, מאז היותם, לקטול ולרצוח זה את זה מידי דור ודור.בשישי באוקטובר 1973 ,בשעה אחת אחר הצהריים עשה יריב את הכנותיו האחרונות בדרך לבסיס המילואים בימ"ח פילון שליד ראש פינה,לפני שעה קיבל את צו השמונה והוריו המודאגים עשו ככל שביכולתם להכין את מיטלטליו לימים הרעים הבאים,"זה שום דבר " אמר להם,"המטומטמים האלה ישאירו לנו עוד פעם אלפי נעליים",הוא נשק גם לאביו,בפעם הראשונה בחייו,מה שהביא את שניהם למבוכה קלה,לפני שעלה על ה"פורד קורטינה" שבאה לאספו.כמה דקות לפני השעה שתיים כשהיו כבר בואדי מילק,הפנה את תשומת לב חבריו לנסיעה,מילואימניקים צעירים,לפטריות העשן ברקיע,"זה התחיל",אמר להם."מה אתם אומרים?"אמר אחד מהם,"הסורים עולים למטוס עם מספיק דולרים?",וכשהבין כי לאיש לא נפל האסימון,הסביר,"בשביל המונית חזרה לדמשק..",ויריב לא היה יכול לעצור מבעד צחוקו המתגלגל.יריב הביט מזרחה ויכול היה לראות,עדיין ,איך עם עמוד השחר העולה עולים גם תמרות העשן משרידיו המפויחים של גדוד הטנקים שלו שעלה בחצות על מארב רצחני ומדויק של כוח סורי סמוך לציר הנפט הדרומי,כבר כמה שעות שהוא הולך לבד לכיוון מערב חמוש בקלצ'ניקוב שלקח מן הסורי שהרג בעת שהעמיד פני מת ליד הטנק שלו,אותו סורי אומלל שחסך כדור אחד של וידוא הריגה ושילם בחייו.
מעולם לא ייחל לראות את פני הכנרת כמו באותה שעה,וכולו נדרך כאשר ראה מולו שרידים של שתי משאיות ישראליות מעלות עשן לפניו.בטנו המקרקרת הורתה לו לגשת אל המשאיות בחיפוש אחר מזון כלשהו,הוא סקר את האזור בעיניים
קפדניות,בחיפוש אחרי סכנה אפשרית ומשבא על סיפוקו פסע לעבר המשאית.עיניהם נפגשו לרגע צונן וארוך,יריב זיהה את העומד מולו מיד כלוחם קומנדו סורי,לפי מדיו המנומרים,לסורי לקח חמש שניות נוספות להבין את המצב החדש,מה שנתן ליריב יתרון ראשוני,הוא כיוון את הקלצ'ניקוב אל ליבו של הסורי וסחט את ההדק.הסורי פתח בסדרת קללות עסיסיות כאשר גם בקלצ'ניקוב שבידיו ארע מעצור,וכעבור שתי שניות כבר היו השניים נאבקים על האדמה.בריא גוף ממנו היה הסורי שהיה מן העלית של הלוחמים הסוריים אך בידיו של יריב היה יתרון ההפתעה,והוא חיפש באצבעות יד ימינו את עיניו של אויבו ובשמאלו את אשכיו."כוס אוחתו",צעק מכאב,כאשר לפת בחוזקה הסורי את ידו הימנית ועיקמה,"כוס אוחתו מין, יא יאהודי
אחול שרמוטה?" צעק הסורי,"מיש אוחתך,אוחתי,אנא",(לא אחותך,אחותי..)ענה לו יריב.הסורי איבד את כוח אחיזתו לאט לאט עם שהתגלגל צחוקו מהול בצחוקו של יריב,"מין ווין אל ערבי יא מג'נון יהודי"(מאיפה הערבית,יהודי משוגע),(אנא אערף,התעלמתו סיתה סנה פיל מדרסה"(אני יודע? למדתי שש שנים בבית הספר),"דו יו ספיק אינגליש?","יס.............................Lets go home"",אמר יריב לחסן,והשניים לחצו ידיים אמיצות והחליפו חיוך אחרון.
"מה קורה אבא",שאלו בה בעת רוויה ויראל,ילדיו של יריב שהתלוו אליו למסע,אך הוא לא טרח לענות להם,ופסע אחוז סערת רגשות אל האיש אשר קם ממקומו ופסע אף הוא אליו " from where are you ?שאל אותו האיש,from home???."
נכתב על ידי שלומי, גבר בן 58 מצפת, בתאריך 01/10/2008
(סיפור זה נצפה 6,000 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 7 תגובות     [ להוספת תגובה ]
02/10/2008
02/10/2008
03/10/2008
03/10/2008
03/10/2008
04/10/2008
04/10/2008
סיפורים נוספים של שלומי
05/06/2011
23/05/2011
06/05/2010
02/05/2010
12/03/2010
24/01/2010
18/12/2009
18/12/2009
01/12/2009
12/11/2009
22/09/2009
06/08/2009
20/06/2009
17/06/2009
16/06/2009
15/06/2009
07/02/2009
09/01/2009
26/12/2008
18/12/2008
07/12/2008
24/11/2008
17/11/2008
16/11/2008
30/10/2008
28/10/2008
26/10/2008
20/10/2008
18/10/2008
18/10/2008
12/10/2008
10/10/2008
25/09/2008
23/09/2008
16/09/2008
12/09/2008
11/09/2008
11/09/2008
05/09/2008
05/09/2008