נשארתי
בשביל
השירים,
להוסיף להאזין
רוב קשב
לצלילי הנשמות כולן,
אלו החופשיות כרוח
המלטפת בפראות,
לשמש,לתכלת
הרקיע
חשוכת העצב,
נותרתי משום החרות
שבטעמים
להביט ולהריח אותך
עולם שלי,
לגעת
מבלי דעת
בכל הדברים
העדינים והרכים
כמו
חזה לבן
שפתיים,יד,צוואר וירך
אישה,
בך מאהבת
אין סופית,חומה
סדוקה,קמוטה מזוקן
חכמה וסבלנות,
אמא אדמה.
נותרתי
כדי להיות עולם.
נכתב על ידי
שלומי, גבר בן 58 מצפת, בתאריך 10/11/2008
(סיפור זה נצפה 5,824 פעמים)