נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
צהריים טובים !
22 יונ | 13:53
אורח [ התחבר/י ]
390 מחוברים
10 בחדר השיחה 
277 גברים, 113 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
אחוות אחים
לפני שנים רבות ,  חיו בעכו שני אחים .
האחים ירשו מאביהם שדה חיטה גדול .  כל שנה הם חרשו ,  זרעו וקצרו והתחלקו שווה בשווה בתבואה .
לאח הבכור היו הרבה ילדים ואילו לאח השני לא היו ילדים כלל .
שנה אחת הניב השדה יבול גדול במיוחד קצרו האחים את היבול ,
 
ושמו כל אחד את חלקו בקצה אחר של השדה .
   
 
הגיע הלילה והאחים חזרו כל אחד לביתו .
 
האח הבכור עלה על מיטתו אבל לא הצליח להירדם .
" מסכן אחי ,"  הוא חשב , " הקב " ה לא נתן לו ילדים . הוא ואשתו כל כך בודדים . איך אוכל לשמח אותו ?"
ופתאום היה לו רעיון !
" אלך עכשיו ואוסיף לו עוד כמה אלומות מהחלק של היבול השייך לי!"   הוא אמר לעצמו,קם , התלבש
והלך לשדה .
בחסות החשיכה , הוא לקח כמה אלומות והלך לקצה השני של השדה,   לכיוון החלק של אחיו .
 
ובינתיים , גם האח השני לא יכל להירדם .
" אוי אחי הבכור ! כל כך קשה לו לפרנס את משפחתו הגדולה!" הוא חשב לעצמו ,
" זה ממש לא הוגן לחלק את היבול חצי - חצי . הוא צריך לקבל חלק הרבה יותר גדול !
הרי אני ואשתי לא צריכים כל כך הרבה תבואה ."
 
והוא החליט , שעכשיו בלילה זה הזמן המתאים ביותר להעביר חלק מאלומותיו לחלקת אחיו .
והוא גם התלבש בזריזות , הלך לשדה , לקח כמה אלומות שיכל לשאת והלך לכיוון חלק אחיו .
 
באמצע הדרך נפגשו האחים .
הם הבינו מיד מה ארע , ונפלו איש על צוארי חברו.

ובאותו מקום גדל עץ רימונים, שנתן יבול כל כך מבורך, שממנו יכלו להתפרנס האחים ברווח עד סוף ימיהם.
 
נכתב על ידי דורית, אישה בת 47 מפתח תקווה, בתאריך 09/12/2014
(סיפור זה נצפה 1,877 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של דורית