נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
ערב טוב !
18 יונ | 20:36
אורח [ התחבר/י ]
520 מחוברים
5 בחדר השיחה 
317 גברים, 203 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
סיפור קצר על אהבה



הייתה לי אהבה. התרפקתי עליה. היינו מאושרות ביחד. ערב אחד היא ברחה. עמדתי בחוץ וקראתי לה: אהבה, בואי. אהבה, איפה את. 
את תמיד מחפשת אהבה מתחת לפנס, שאל בחור יפה שהגיע פתאום משום מקום. הפינצ'ר הננסי שלו חשף אלי שיניים.
הכלבה שלי ברחה, עניתי, אולי ראית אותה? לבנה עם כתמים שחורים.
לא ראיתי שום כלבה, הוא אמר. הפינצ'ר שלו נבח עלי. נביחות קצרות וקולניות.
תכירי, הוא הצביע על הכלב ??? זה שנאה.
דווקא מתאים לו השם, אמרתי, והאיש חשף גם הוא שיניים, אבל לא בכעס. סתם חיוך. חייכתי בחזרה. עמדנו כמה שניות וחייכנו זה לזו בלי לחשוב על אהבות ושנאות, או שאולי דווקא כן. היו לו פנים יפות מאוד.
הוא שאל, למה קראת לה אהבה. אמרתי שאהבה היא כמו כלב, בהתחלה מתלהבת, מכשכשת סביבך, אבל היא מסוגלת לנשוך אותך עד זוב דם.  
עמוק, הוא אמר, והמשיך לחייך אלי עם שיניו היפות.
שאלתי, למה שנאה. סתם, הוא ענה, צחקתי עליך. נראה לך שמישהו שפוי יקרא לכלב שלו שנאה, קוראים לו רקס. פתאום שמתי לב שהשיניים שלו בעצם די עקומות.
כלב טוב, רקסי, הוא אמר, והתכופף ללטף את הננס. הייתה לו קרחת עגולה וגדולה באמצע הקודקוד.
אהבה שלי הגיעה אלי בריצה. איפה היית אהבתי, אמרתי לה, וחיבקתי אותה חזק.
יש אנשים, הוא אמר, שקוראים לכלבים שלהם בשמות כאילו חכמים ולא מבינים עד כמה הם נראים מטופשים בעיני הסביבה. רציתי להגיד לו שבעיני זה נראה מטופש שפינצ'ר ננסי בגודל עשרים סנטימטר מתאמץ להתנהג כמו דוברמן. אבל התאפקתי. היה חבל לי לבזבז מילים טובות על זרים נמוכים, קרחים, עם שיניים עקומות.
הרמתי את אהבה שלי מהמדרכה, והלכתי חזרה הבייתה. בדרך חשבתי שאולי זו הייתה דרכו המוזרה ליצור שיחה. חשבתי שבסך הכל הוא לא היה נורא מכוער. הסתובבתי בחזרה. חשבתי, שבאמת זה די טיפשי לקרוא לכלב אהבה. אבל החתיך והדוברמן כבר לא היו שם. אז לקחתי את מיצי וחזרנו הבייתה.     
נכתב על ידי דורית, אישה בת 47 מפתח תקווה, בתאריך 21/09/2009
(סיפור זה נצפה 2,314 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 4 תגובות     [ להוספת תגובה ]
21/09/2009
21/09/2009
28/10/2011
19/02/2012
סיפורים נוספים של דורית