כבוגר אוניברסיטת החיים פוסע לי במסע החיים הטובים והמאושרים
למרות הקשיים הלא מעטים שפה ושם כולנו
עוברים וחווים .
חייוך תמידי והמון תיקווה ביטחה ואמונה ממלאים את ליבי בהמון אושר ושמחה
.
ואיך אשכך את ילדיי המקסימים שאותי בחום הם מחבקים ותומכים .נכון שלעט עטה חסרה לי זוגייות ואהבה במלוא מובנה אבל באמת שלא נורא כולי אמונה ותקווה שגם זו תגיע בזמנה .
לב חם
יד חובקת כתף תומכת ופנים שכל הזמן בכייף מחייכות
זה אני ומצעי
.
גם אם שגיתי בחיי איני נשבר משום דבר זה אני וזו דרכי ובה באושר אני הולך לי
.
הגם שבעבר היו ימים והיו לילות דמעות בלב היזלתי אבל לחיות תמיד ידעתי ואת כבודי וילדיי האהובים לא שכחתי .
כי מה הוא אדם בלי כבודו ??ומה ערך יש בעולמו??
גם אם כואב פה ושם בנשמה אומר לכם פה ידידיי ממרום שנות חיי שאמונה תקווה וחייוך
זה מאוד מומלץ וכדאי ורק עושה טוב לנשמה
אז שוב המון המון בהצלחהה
{נכתב ברגעי אושר חייוך ושמחה
}
נכתב על ידי
דניאל, גבר בן 60 מראשון לציון, בתאריך 13/12/2014
(סיפור זה נצפה 4,695 פעמים)
