סיפור עם תאילנדי (מוקפץ)
בתוך גזע של עץ חיו להן להקת גחליליות. מיד עם רדת ערב, היו עוזבות כל הגחליליות את העץ וממלאות את השמיים בניצוצות של אור, עפות ורוקדות באוויר, יוצרות נצנוצים זוהרים ומרהיבים.בלהקת הגחליליות הזו הייתה גם גחלילית אחת קטנה, שלא אהבה לצאת ולעוף. "לא! לא! גם הערב אינני רוצה לעוף!" הייתה חוזרת ומדגישה מדי ערב, "לכו, אתן. אני מרגישה מצוין בבית".בני משפחתה של הגחלילית, אשר חיכו בקוצר רוח לשעת הערב, בכדי לצאת ולזהור בחושך ושכל כך נהנו מהעניין, לא הצליחו להבין מדוע הגחלילית הזעירה לא רוצה לצאת איתן. מה גם, שלא הצליחו לשכנע אותה. היא תמיד סירבה.כל קהילת הגחליליות הייתה מודאגת מהתנהגותה של הגחלילית הקטנה."עלינו לעשות משהו!" - אמרה האם המוטרדת. "לא יתכן שהיא לא תצא אף פעם מהבית!""אל תדאגי", ניסה להרגיע אותה האב. "את תראי שהכל יסתדר. אני בטוח שבאחד הלילות היא תצא ותעוף איתנו".אבל הלילות חלפו והגחלילית הקטנה לא יצאה מהבית, אפילו לא פעם אחת.לילה אחד, לאחר שכל הגחליליות יצאו לעוף, ניגשה סבתא גחלילית אל הגחלילית הקטנה ושאלה"מה לך נכדתי היקרה? מדוע אינך רוצה לצאת מהבית? למה את לא רוצה להאיר את שמי הלילה יחד עם כולם?""אינני אוהבת לעוף!", השיבה הגחלילית הקטנה.אך סבתא לא הרפתה ושאלה שוב: "אבל מדוע אינך אוהבת לעוף ולהראות את אורך? "למה לי לצאת? הרי שעם האור שלי אף פעם לא אוכל לזהור כמו הירח. הירח הוא גדול ומבהיק, ואני לידו  - כלום. אני כל כך זעירה, עד שעל יד הירח אני נראית כמו... סתם נקודה". סבתא גחלילית חייכה חיוך גדול ואמרה: "יש משהו חשוב שעליך לדעת. לו היית יוצאת מהבית יחד איתנו, היית יודעת זאת מזמן". "מה עלי לדעת שאינני יודעת?" שאלה בסקרנות הגחלילית הקטנה."עליך לדעת שלירח אין אותו האור בכל לילה" השיבה סבתא גחלילית, "הירח משתנה בכל לילה. יש לילות שהוא עגול כמו כדור זורח מעל השמיים, אבל יש לילות שהוא מסתתר, זוהרו נעלם והשמיים חשוכים"."באמת? יש לילות שהירח נעלם? - שאלה בתדהמה הגחלילית הקטנה."בוודאי, נכדתי", המשיכה סבתא בהסבריה, "הירח משתנה כל הזמן. לפעמים הוא גדל, ולפעמים הוא קטן. יש לילות שהוא עצום וזורח, ויש לילות שהוא מסתתר מאחורי עננים. הירח משתנה כל הזמן ולא תמיד זוהר באותה עוצמה. הירח גם אינו מפיק אור בכוחות עצמו, וניתן לראותו מאחר והוא מחזיר את אור השמש. לעומת זאת, את, גחלילית קטנה שלי, תמיד זוהרת באותה עוצמה, ותמיד עם אור שהוא אך ורק ??? שלך".לאחר השיחה עם סבתא, הגחלילית הזעירה יצאה מתוך הגזע, כדי לעוף עם משפחתה וחבריה.סוף סוף היא יכלה לראות את האור המיוחד שקיים בה.