....יש ימים שלמים שבהם אני נשברת,
ויש לילות מתוקים שהסוכר הופך למר.
יש רגעים קטנים של אושר ותום,
ויש רגעים גדולים שחושבת שהכל חלום.
יש זמנים של שקט נפשי אושר חבל``ז,
ויש זמנים של רעש אנושי יותר מנפילת פגז.
אך תמיד הלב ישתוק והמבט למעלה ינסוק בתקווה לימים יותר יפים.
יש דקות של משב רוח מלטפת פנים יפות,
ויש שעות של משב רוח מקררת נשמות טובות,
יש רגעים שנשאלת מאליה השאלה למה? ואז בא מיד הרגע שאומר שאין תשובה אלא צריך לשתוק ולתת למבט לנסוק אל הכוכב הראשון שמאיר בתקווה שלבבות שבורים יאיר בימים יותר יפים...אמן
(סיפור זה נצפה 1,321 פעמים)