נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
צהריים טובים !
20 יול | 16:35
אורח [ התחבר/י ]
152 מחוברים
3 בחדר השיחה 
93 גברים, 59 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
סודה של השכנה/סיפור
   סודה של השכנה/סיפור
 
    השעה הייתה שעת  בוקר מוקדמת. בני ביתי עדין ישנו.  בנמהרות של בוקר דילגתי במורד מדרגות ביתי להגיע לעבודה בזמן.  פנסי הרחוב כבר כובו מעצמם, ושמש חורפית שלחה קרני בוקר ראשוניים מבעד לעננים האפרוריים והכבדים. משב רוח קר חדר תחת בגדיי,מאלץ אותי להדק את המעיל. תיק העבודה  נתלה על כתפי, ובידי אחזתי במטרייה שסוככה עליי מפני הגשם שלא הרפה. פסעתי בדרכי במעלה הרחוב, ולפתע נזכרתי בה. כן, אמרתי לתוכי, גם היום אפגוש אותה, והאצתי את צעדיי.
שלוליות שנערמו כבר מהלילה,המשיכו להיערם, מפוזרות על אריחים מעוקמים,סדוקים ושקועים של מדרכות ישנות. ברגע מתאים הסטתי מעט את מטרייתי לאחור, ועיניי הסקרניות תחת המטרייה פגשו  בדמותה הנשית של שכנתי מהקומה הראשונה.
 
זה עתה היא  יצאה מהמכונית שחנתה בפינת הרחוב ,ובצעדים קטנים ומהירים כבכול יום חלפה על פניי, מנידה ראשה לשלום במבט קפוא, ונעלמת לתוך חלל הבניין בו התגוררתי.
 בכל בוקר, בשעה מדויקת להפליא,נעצרה בפינת הרחוב במרחק של מספר בתים מבנין מגוריי, מכונית מרשימה בגודלה, מהודרת וכסופה, וחלונותיה אטומים וכהים . מסוקרנת לדעת מי הם המכובדים היושבים בתוכה, הופנה מבטי כמעשה רגיל לעבר הדלת הקדמית שנפתחה לצד הנהג, ממנה השתרבבו רגליה היפות של שכנתי הצעירה . הן היו גרובות בגרביים דקיקות ומרושתות,כמו מעוצבות ביד אומן. נעולות בנעלים אופנתיות ,דקיקות עקב גבוה ,שהונחו בעדינות אלגנטית על המדרכה. היא נעמדה, והצמידה את זוג רגליה המחוטבות כעמודים מופלאים הנבלעים בתוך חצאית קצרצרה וכהה. בעדינות של אישה הטתה את גופה לעבר חלון המכונית, החליפה מספר מילים עם היושב בתוכה, ואז פנתה לדרכה -מרשימה בהופעתה התמירה, מעוטרת במעיל פרווה מהודר- מאותתת למתבונן  על נשיותה. שערה הפזור על כתפיה נע בקצב נקישות עקביה, כשהיא מעגלת ומניעה את אגנה,כדוגמנית המתהלכת על מסלול-הליכה.
 הגבר שישב בכסא הנהג, היה לבוש גם הוא בהידור. פניו המלאים והעגולים עוטרו בשער כסוף שסורק  לאחור למשעי, ונראה מבוגר ממנה בשנים רבות. פניו הקרינו נינוחות. בידו המגושמת שנשענה על דופן חלון המכונית הפתוח,אדישה לגשם, בלט שעון יד יוקרתי, ועל אחת מאצבעותיו ענד  טבעת זהב ענקית.  כשהפניתי את ראשי לאחור ראיתי אותה מגבירה את נקישות עקביה לכדי ריצה קלילה,חודרת לתוך מבואת חדר המדרגות ונעלמת .
בשעות הצהריים כשחזרתי הביתה מהעבודה, שוב פגשתי בשכנה . אך הפעם הייתה שונה לחלוטין, כמו הייתה אחרת. עטופה בחלוק- בית מהווה, נעולה בנעלי-בית מגושמות, ושיערה  סתור,כמו זה עתה התעוררה משנתה . היא אחזה ברצועת כלבתה הננסית, מטיילה איתה בגינה הסמוכה, כשמידי פעם מחלקת לכלבתה  פקודות בשפה הרוסית .
לפני שנה וחצי הם נכנסו להתגורר בבניין שבו התגוררתי. דירתם  בת שני החדרים שכורה. שכנים שקטים. כמעט ולא נראו ולא נשמעו- דממת קבע שררה מתוך דירתם, כמו לא חיו בה אנשים כלל. אפילו נביחותיה של כלבתם הננסית לא נשמעו, כמו חונכה שלא לבטא את עצמה. כבעלתה, כך גם הכלבה נראתה יפה ומטופחת,מסופרת בתספורת כלבים הולמת לתלתליה הלבנים,כששערה המקורזל המוטל על עיניה נאסף בסיכה ורודה, ובהילוכה הכלבי שידרה חשיבות כמו השתייך העולם לה.  בעלה  של השכנה היפה עבד כמאבטח בלילות. בשעות הערב המאוחרות נראו שניהם והכלבה, פוסעים במעלה הרחוב,ואחרי זמן קצר חזרו השתיים הביתה לבדם.
גבר נאה,בעלה. מרשים בהופעתו . גבוה וגדול-מימדים. שריריו מפותחים. בחורף ובקיץ נהג להותיר את כפתורי חולצתו  העליונים פתוחים. חזהו  הרחב והשעיר נחשף למתבונן, כמו נהנה להציג לראווה את גבריותו. הילוכו הפגין בטחון , ותווי פניו החדים סימנו עוצמה גברית. וכמו שהיא הקרינה נשיות,כך הוא שידר את גבריותו.
לא ידעתי את זמן יציאתה מהבית בלילות. היה  לי ברור שיצאה לאחר שבעלה יצא לעבודתו, ומהרה לחזור לפני חזרתו.
 חדורת ריגוש  של סקרנות, שאלתי  עצמי לאן  מיועדות פניה בכל לילה. האם זאת עבודתה?, ואולי אותו גבר במכונית הכסופה הוא מאהבה?. האם בעלה יודע?...  .
השותפות לסוד עוררה אותי. חשתי כמו סוכנת-חרש המנסה לפתור חידה- בלשית. לעיתים אפילו האטתי את צעדיי, ולו כדי לחזות שוב בחזרתה של שכנתי הצעירה  והיפה הביתה. היא מצידה החלה  לפעמים לברך אותי בבוקר-טוב קריר, אך לעיתים חלפה על פניי כשפניה מתוחים בחוסר שביעות רצון, או עייפות.  גם כשחלפה על פניי במבט של יוהרה נשית,המשכתי להביט אחורנית לעברה בסקרנות, מתבוננת בהילוכה  הקליל והמהיר לעבר ביתה.
 
       יום אחד  היא לא  הופיעה מולי ברחוב. חיכיתי זמן מה, צופה על הרכבים החולפים בכביש, אך  לתימהוני  לא נעצרה שום מכונית בשולי הכביש שבפינת הרחוב. היא גם לא נראתה רצה  במורד המדרכה,כשהיא מטופפת בעקביה- ממהרת לביתה.  לא נראתה בחלוק הבית שלה עם כלבתה הננסית ולא ליוותה את בעלה להסעה בשעות הערב המאוחרות. גם  למחרת לא נראתה,  וגם לא בכל השבוע.
 בצהריים פגשתי את בעלה  צועד עם הכלבה לבדו .  לבד צעד גם  בשעות הערב המאוחרות,כשהוא עטור במעיל של חברת השמירה בה עבד.
שכנתי  נעלמה. יותר לא ראיתי אותה. לשווא חפשו עיניי בכביש את המכונית הכסופה , המפוארת,  עם נהגה המבוגר ,השמנמן, כסוף השיער  והמהודר בלבושו. תחושת אכזבה ליוותה אותי .היא לקחה  איתה את  סודה... .
הימים עברו, ויום אחד גליתי שדירתם התרוקנה, ולאחר מספר ימים הגיעו לבנין דיירים חדשים.
 
באחד הערבים כשישבתי עם האיש שלי  בבר של אחד המלונות שבעיר, נהנים לחגוג  סוף, סוף יציאה  משותפת מהבית, פגשו עיניי לפתע על אחד מכיסאות הבר הגבוהים שמולי את שכנתי היפה. היא ישבה לבד, זקופת גוו, לוגמת משקה חריף בתנועות עדינות. רגליה  החטובות משוכלות, חצאיתה הקטנה מופשלת מעל ברכיה, שיערה פזור וחולצתה ההדוקה בעלת מחשוף נדיב.
זאת השכנה שלנו מהקומה הראשונה,לחשתי לאישי שהפנה באותו רגע את מבטו אל הבר, ומיד חזר אליי. "כן, זאת היא.  היא נערת ליווי, אני יודע...", אמר לפתע בביטחון.
מאפה אתה יודע?, שאלתי עדין לוחשת, כשמדרגות הסקרנות  שלי החלו לעלות ולהרקיע.
"זה סוד...", ענה לי  בלחישה ,וחיוך נדיב נפרש על שפתיו, כשבחן את פניי המופתעות.
מועקה התיישבה לי בבטן. שתקתי.  האם מוטלת עליי לפענח תעלומה חדשה?!... , אמר תוכי הסקרן , והזרים בי  בבת אחת אתגר חדש לפענוח.
 
 

 
נכתב על ידי יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 09/12/2015
(סיפור זה נצפה 4,998 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של יולי49
25/04/2024
23/01/2016