16/4/2024
שיר –חוֹזֵרֶת לים שלי/ יולי49
חוֹזֵרֶת לאֶהוב צְדָפִים בַּחוֹל,
בחוף הים שלי,בערוב יום.
לְאֱהוֹב אַבַנִי כורכר מחוררים,
וגִזְעֵי עֵץ מְפוּתַלִים,שהים פלט
,גוּפוֹת מֶרַקְדִות לצלילי גל שנמלט.
חוֹזֵרֶת לְאֶהוֹב וְחוֹבֶרֶת לַשַׁלוָוה,
מִתמַזֶגֶת בַּטֶבַע שׁלֹא הִשׁתַּנַה.
מַפְרִיחַה להט בַּגוּף הַזַקֵן,
הַמַטְבִּיע צעַדַיו בַּחוֹל הַסוֹפֶג.
והַגוּף עֲיֵיף מִמַסָע חיים כַּבֵד.
שׁוֹקֵע בִּכְבֵדוּת בֶּחוֹל רַעֲנַן ובוהק.
גַּחָל נִיצַּת בּוֹ, רגש גואה,
רֶגַּע- בּטֶרֶם יכַסֶהו ענַן כהה.
חוֹזֶרֶת לְאֱהוֹב צְדַפִים בַּחוֹל,
בחוף הים שלי, בערוב יום.
.
נכתב על ידי
יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 16/04/2024
(סיפור זה נצפה 552 פעמים)