המתבודד שכמעט נחטף. סיפור מטופשש לפני השינה...
על הר אחד שומם גר אדם, שהחליט לפרוש מהאנושות לאיזה שנה שנתיים, או לתמיד. הוריו שנפטרו היו איכרים והוא היה בנם יחידם. היה לו שדה שיבולים, שצמצם לרבע. חלקת ירקות. תירס. מטע של כמה סוגי פירות וכמה חיות משק. כאדם חרוץ המסתפק במועט היו צרכיו קטנים ורק לעתים רחוקות נסע עם הטנדר הישן לעיר הגדולה לעשות השלמות.
יום אחד נחתה צלחת מעופפת בפסגת ההר וחייזר, שהיה ממש דומה ללוי אשכול ירד אט אט בכבש המדרגות והתייצב מול ערער המופתע.
אתה ערער כהן?
כן, למה?!
טוב, אני כמו שאתה רואה לוי אשכול ורציתי לבקש ממך טובה קטנה?
מי זה לוי אשכול?
מה אתה לא יודע?! הוא היה ראש ממשלה אצלכם פעם.
נו, אז מה?
אז אתה אפילו לא יודע שהוא מת?
לא. מה זה מעניין אותי. אשכול שמשכול. מה לי ולזה!
טוב, אז אנחנו גזע שחי על גלקסיה קרובה לגלקסיה שלכם והמחשב שלנו בחר אותך כאדם שחי לבד למפגש ראשון עם בן אנוש, בלי לעשות הרבה בלגן.
מפגש... לא יודע על מה אתה מדבר. כל מה שאני רואה זה גבר זקן נודניק שבא בלי רשות לשטח שלי. אז תתחפף מפה בבקשה?
הזר הציץ רגע במכשיר קטן ששלף מכיס חולצתו. (בכלל הבגדים שלו נראו משהו מתרפפו).
תתחרפף... לא... תתחפף... כלומר... תעוף מפה... כלומר, תלך לדרכך!
בדיוק, אמר ערער. אתה עם המילון הממוחשב שלך, לכו שניכם כמה שיותר מהר ואל תטרידו אותי.
נו, טוב.. נזף בו לוי אשכול, או מי שלא יהיה, ברוח טובה. לא צריך לכעוס. אולי זה יעזור לך לקבל אותי לראיון. הוא הושיט לערער כדור זהב בגודל של פומלה.
ערער המופתע בדק את הכדור שהיה כבד נורא. ניסה לגרד אותו עם האולר שלו. זה זהב אמיתי?!
כן. קבל אותי לראיון ותיקח לך את הכדור, אם תצליח להגיע לסופו.
משך ערער בכתפיו.
טוב, יאללה!
טוב, אז כמה איברי מין יש לגזע שלכם.
ערער צחק. אחד. למה?! לכם יש יותר?
שאלה הבאה - האם ידוע לכם על ביקורים קודמים של חייזרים בכדור הארץ ואחדים שאפילו חיו ביניכם כמו ג'ויס?
לא יודע, אמר ערער ופיהק. אולי משהו עם איזה אזור בארצות הברית. אבל כנראה לא נכון. ולא יודע מי זה ג'ויס.
מה אתה כן יודע?
אני יודע שאני עייף ובלי קפה ארדם תוך שניה פה. אז בוא איתי למטבח ונבשל איזה טורקי עם הל.
החייזר לא ידע על מה הוא מדבר אך לבסוף היה המשקה מוכן והוא ניסה ללגום אותו בחשדנות וישר קיבל כויה בשפתיים.
חכה רגע, חכה רגע, נזף בו ערער. לא שותים את זה מייד...
אז מי ראש הממשלה שלכם עכשיו. מאגר המידע שלנו קצת לא מעודכן.
ראש הממשלה... אמר ערער ולטש מבט בכדור הזהב הגדול. סתם איזה ביבי אחד שמיבי. בעצם הוא כבר כל כך הרבה זמן עד שנדמה לי שהוא היה פה עוד לפני שנולדתי.
לא יכול להיות...
בקיצור, התרגז ערער קצת. זה לא מעניין אותי. לא הצבעתי אף פעם. עוד כמה שאלות יש לך?
עוד שלוש שאלות. הראשונה: כמה אנשים יש בכדור הארץ?
לא יודע בדיוק. עשרה מליארד אולי...
טוב. השאלה השנייה: האם אתה זכר בגיל הפריון?
ערער צחק. כן. מה השאלה האחרונה. (הוא פיהק פיהוק ענק).
טוב. השאלה השלישית והאחרונה היא, האם אתה מוכן לבוא איתי ברוח טובה לצלחת, או כמו אסנת להיחטף.
איזו צלחת. מי זו אסנת. תגיד מאיזה מוסד ברחת?
אסנת זו בת האדם שחטפנו לפני חצי שעה. עכשיו אנחנו צריכים גם זכר כדי לבדוק איך אתם מתרבים ולמצוא לזה פתרון...
זכר? חטיפה? לבדוק איך אנחנו מתרבים... מה זו מתיחה, או סרט או מה. אולי אני רק חולם. לא?
ניקח אותך לשלושה חודשים לבדיקות רפואיות והתרבות ואז תוכל לחזור לחיים שלך. בת האדם תחזור רק כמה שנים אחריך, כי אנחנו צריכים גם גור.
בת האדם?
כן. אסנת.
טוב. עניתי על כל השאלות, אמר ערער בחשש מה. הוא לקח אליו את כדור הזהב הגדול והפנה לחייזר את גבו. עכשיו... זה בטח חלום משוגע. אז אני מבקש משר החלומות להתעורר.
והוא התעורר.
שום חייזר. שום לוי אשכול. אך מצד שני כדור הזהב נשאר. הוא פתח את הדלת והביט החוצה.
למרבה הפתעתו ראה אשה יפהפיה עירומה כמעט רצה ובורחת מהחללית כל עוד נפשה בה והיא זועקת אליו הצילו הצילו. אחריה רדף מישהו שעוד דמה קצת ללוי אשכול המנוח, אך גם לאיזה בן דוד של הנוסע השמיני.
ערער התחיל להשליך על החייזר אבנים וגם הסתער עליו אחר כך עם מקל של מטאטא.
החייזר נעלב והלך לדרכו.
ההפסד כולו שלכם, בני אנוש מטופשים. לא נבוא לכאן שנית.
ממש נורא, גיחך ערער. לא נתגעגע...
הצלחת המעופפת נעלמה תוך שניה וערער הביט בפניה של אסנת... כלומר, ניסה להביט בפניה... גופה היה משהו מושלם. רק דבר אחד היה פגום בו - הוא היה מושלם. כל פינה בו נראתה כאילו רוטשה בפוטושופ תלת מימדי. לא היה שום כתם שיזוף. לא הייתה שום סריטה. לא קמט והדיבור שלה... גם הוא נשמע מלאכותי.
עופי גם את, אמר ערער בנחישות. גם את חייזרית עם מסכה של אדם. עופו כולכם ואל תחזרו!
היא הלכה.
נד בראשו והלך לישון, למרות שחשב שגם ככה הוא עוד בתוך החלום.
בבוקר התעורר ומצא את עצמו שוכב משום מה על ספסל בעיר בני ברק. כל האנשים שמסביבו כמעט לבשו רק בגדים שחורים.
לעזאזל, חייזרים, נחטפתי... הרהר. אין לי כוח לזה. התכרבל בתנוחה של עובר במעיל שלו ונרדם.
צדיק אחד עבר ושם בכיסו שקל.
נכתב על ידי
trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 27/01/2016
(סיפור זה נצפה 7,336 פעמים)