לו ידעתי שלא ניפגש..
הייתי פורטת על נימי גופך
מילים שנוגעות.. ועפות.. ודואות..
אך עת העתיד עלום
באין מפגש ומבט ותחושה
אכנס מילותיי.
עיתותי בידיי.
אתעטף בשתיקה.
היסוסיי משאירים סימני-שאלה
במרחב שבין האני – לאתה
בין הווירטואלי – לריאלי
בין תחושה לידיעה.
"..וכי מה?
עוד שבוע, עוד חודש עוד שנה.."
לו ידעתי שלא ניפגש..
הייתי פורטת על נימי נפשך
מגע של יד..
אוהבת וחמה..
נכתב על ידי
אליאור, אישה בת 70 מקרית אונו, בתאריך 04/02/2009
(סיפור זה נצפה 2,234 פעמים)
