ובאת לנקש עשבים בגני
שוטים השותים את דמי
שורשיהם עמוקים בפצעי ילדותי.
ויגעת, היזעת
השקעת רבות
ואני
מסכימה.
מסכימה להרפות.
.
כף ידך לוטפת ראשי
ממיסה זכרונות, עכבות,
יורדת דומם במורד גווי
ואני
מסכימה.
מסכימה לקוות.
.
ואני איש ככה, וככה, אמרת.
ועיניי שלי פעורות
היאך אל גני כך צנחת
נוץ סביונים                       (נוצה)
רב מאורות.
"הנוסע בזמן"
אותי אספת
את כל חלקיקי הפזורים
לי היגשת
ואני
מסכימה.
מסכימה להיות.
.
ושתלת אותי עמוק בגני..
בוא דודי
נצאה לרקוד.

אליאור.

נכתב על ידי אליאור, אישה בת 70 מקרית אונו, בתאריך 24/04/2009
(סיפור זה נצפה 2,948 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 3 תגובות     [ להוספת תגובה ]