הילדים והעבר, היו הרבה יותר חשובים עבורי  עבורך? זה העבר והילדים שלו - לא שלך..   ובגלל אהבתי העצומה אליו, הייתי מוכנה לוותר, ...
.(אך מה לעשות, 'נעאבך'...המסכן, "נאלץ" לבחור לחזור לאקסית, 'גווואלט' ו"להקריב" את עצמו על מזבח איזשהו רעיון שהמציא לעצמו ולך.  ההה...איזה תירוצים וסיפורים אנשים ממציאים לעצמם - על מנת להסתדר עם ה'שריטות' שלהם...ועל מנת לתרץ לאחרים את מעשיהם...) אני מתבלת את דברי במעט הומור ציני, מפני שהנושא כבד במיוחד...
.
אז, יקירה, סיפורי ימי-הביניים על הנסיכה המקריבה עצמה על מזבח האהבה למען אהובה, סיפור זה, לא תופש כאן!
הוא עשה בחירה!!!
האהבה שלו אלייך - ..............איזו אהבה, בדיוק....
והבחירה שלו כל-כך מכאיבה לך, שאת מסרבת להכיר בה במלואה!
(אם העדיף אחרת - כנראה שאני לא מספיק שווה...
ואם נלך רגע קצת יותר עמוק -
"וככה אבא אהוב, עזבת אותי כאן  לאנחות....................").
כתבת שעברת את תהליכי האבל - אך למעשה נשארת 'לחפור' בפצעים.
זה מספר לי על המקומות שאת עדיין מסתירה מעצמך
את עוצמת הכאב שאת חווה
(לא מהפרידה והלבד והגעגועים, אלא ממה שציינתי קודם..  ואחרון ודי:
אני רואה שאת עדיין מחפשת את מי שימלא את ליבך וחייך...
גיליתי שאין מישהו שיוכל למלא את ליבי בצורה, שאהבת חיי מילאה אותו............
בקיצור, זה לא עובד ככה, יקירה.
המיקוד שלך איננו פונה לכיוון הנכון, ולכן אומללותך נמשכת...
בן/בת זוג אינם אמורים למלא חללים בעצמנו/בחיינו...
.
תודה לכל המגיבים, ויקירה, אין שום דבר שאת אמורה לפצות...
אני מקווה שאני לך לעזר, ומקווה עוד-יותר, שתקחי סיוע ראוי
(ממליצה על טיפולים המשלבים פרחי-באך או תמציות לייף-אנרג'י
או את טכניקות הריברסינג. בקיצור, שיטות טיפוליות המשלבות כילים
העובדים ישירות על מיסוס דפוסים ותקיעויות בתחום הריגשי,
או כל שיטה אחרת שאינה מסתפקת בטיפול וורבאלי).

מוגש באהבה
אליאור.