לאסי
אינני מכירה אותך, אך דבריך בסיפור שלך : סיפור "קצר" על החיים - נגעו בליבי.
אני רוצה לומר, שזמנים של שינויים - הם לפעמים זמנים קשים,
גם כשהשינויים הם חיוביים (מעבר עיר/בית/עבודה..)!
וברקע שלך - הרבה אובדנים:
את אביך 'איבדת' מגיל רך - 'לטובת' בתי-החולים... מאוד קשה לגדול בצילו של הורה שבור...
וכך הפכה אימך למשענת היחידה שלך - לאורך כל הדרך.
והיא - הלכה לעולמה...
ובדרכה שלה המופלאה, פינתה לך את האפשרות לצמוח ולחזק את המשענת הפנימית שלך..
כל מה שספגת והפנמת מאימך - ממשיך ללוות אותך!
תחושת החמצה קיימת - רק כשמשווים עם העבר ועם אחרים..
בהבנה שלי - אין דבר כזה 'החמצה'!
אין מיקריות!
והגיע 'הזמן' שלך להתחבר פנימה ולגלות את האוצרות הטמונים שם!
ההתמודדות עם הכאב והשבר, הם כמו סוג של 'הרמת משקולות'
לצורך חיזוק 'שרירי-הנפש'
צא למסעו של 'הלוחם'!
זוהי מלחמה בתבניות המחשבה המכווצות אותנו,
או גורמות לנו להרגיש שאנחנו 'כלום' בלעדי... או ש'איננו שווים', וכו'.
*ואם יש צורך, למשך זמן מה - כדאי להיעזר בסיוע מקצועי.
.
ניתן לפתח כישורים חברתיים, ניתן ללמוד להיפתח - היכן שראוי.
חיבור לשמחה, קשור לחיבור פנימה! לצמיחה האישית! ליצירתיות!,
וליכולת לפרוץ את הגבולות של עצמינו! אחד לאחד!
אני מאמינה, שיש בך הכוח - להיות בעד עצמך!
והרי אתה ילד של ה', ולחייך יש משמעות!
וזה מוטל עליך - למצא את המשמעות הזו.
מוגש באהבה
אליאור.
נכתב על ידי
אליאור, אישה בת 70 מקרית אונו, בתאריך 15/06/2009
(סיפור זה נצפה 3,583 פעמים)
