ואומנם חומר למחשבה..
בתגובה לכתבה של אפרים - הרהורי כפירה..
זה באמת חומר למחשבה..
אלא מאי..טכסי האבלות אינם כ"כ עבור המתים..
הם עבור הנותרים - החיים - הכואבים..
כל אדם, אבל בצורה אחרת.
זה מפנים, זה מחצין,יש המסתגרים, ויש הזקוקים שיהיו לידם..
וכהנה וכהנה ווריאציות אנושיות.
טכסי האבלות, כמו כל טכסי המעבר, נועדו לעזור לאדם בעוברו את התהליך/מעבר.
ולהיבט החברתי שבטכס, משמעות של חיזוק המעמד קבל-עם ועדה.
לאבלים יש נוחם מעט מהמעמד, וההשקעה בו.
ועם-זאת, יש מקום לבדוק דברים מחדש, לאזן, ולחזק את הדגש על קידום רווחת המתקשים בקיום היומיומי. היכן שראוי - לספק דגים, והיכן שמתבקש - ללמד לדוג..!
נ.ב.
בהבנה שלי (וקטונתי..) המשפט שצוטט: ודרש אל-המתים
מתייחס להעלאה באוב/סיאנס/תיקשור עם המתים.
ויש המלצה גורפת, א. לא להטריד את המתים
ב. לרוצים תיקשור לצורך הרחבת ההבנה שלהם לגבי חייהם, המתים אינם בהכרח, חכמים יותר מכפי שהיו בעודם בחיים..
מוגש באהבה.
אליאור.
נכתב על ידי
אליאור, אישה בת 70 מקרית אונו, בתאריך 28/04/2009
(סיפור זה נצפה 2,286 פעמים)
