אישה צעירה ,עם תינוקת בת חמישה חודשים.איש צעיר ,יום כיפור שנת 1973.
נשמעת אזעקה ,עולה ויורדת.וממשיכה.הוא אירגן במהירות תרמיל ,שם מדים,
יצא למלחמה.היא נעמדה עם תינוקת,הצמידה אל הלב.והלב פועם כמו צלילי אזעקה.
הוא כל כך מיהר ,היא בקושי קלטה.....יום כיפור שהופר ,מדינה בסכנה.
ברמת הגולן חטפו פגיעה ישירה ,נלכד בטנק.דרך מעברים פנימיים,תוך עשן ,עלה,
על הקצה העליון,ממרום הטנק הפגוע, קפץ קפיצת החיים.פצוע מעוצמת הפגיעה .
בשדב הקרב גילגל את גופו לתוך סבך הצמחיה.
פונה עם מתים לבית החולים.מה עבר בראשו בזמן הפינוי...?כאשר חייל מת שכב,
לצידו.מי יודע....?אולי גם הוא לא....?
במגביל היא ניסתה לארגן ,את המצב המסובך.אחריות גדולה לטפל בעצמה וילדתה.
מחסור במצרכים,טרוף ברחובות.ותינוקת צריכה שקט וביטחון.החשכה לפי הוראות,
הוראות לרדת למקלטים.לא ידעה איפה הוא ? הוא לא ידע מה קורה לה.אחרי ימים,
הגיעה הודעה ,הוא בבית חולים,אבל לא נורא.
בינתיים אנשים קרובים,ידידים שיצאו לחופשות סיפרו דברים מזעזעים,על הקרבות.
הוא שנים לא סיפר מה עבר עליו.(היא ידעה יותר מדי ,לא שאלה)
אך כאשר התחילה מלחמת שלום הגליל שוב מיהר לקרב.

זה סיפורם של רבים.נשים ,גברים ומשפחות.

@@@@@...........ג'ולי.

נכתב על ידי שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 14/07/2010
(סיפור זה נצפה 4,540 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]