אתה ואני לא ביחד כבר הרבה שנים..
אבל זה שהפנמת שילדינו למרות גילם..
זקוקים לשנינו על זה אומר תודה...
מה שהיה היה היום זה עכשיו וזה בעל ערך...
הם וילדיהם צריכים כל אחד מאיתנו בכל ..
דרך..הפרדה שלנו תישאר איתם ותלווה ..
אותם...עכשיו שנינו מבינים את זה..
היום יותר מאי-פעם .......
מדבריכם..ומדברך..המעטים..כי אין ...
בינינו קשר לא של ממש...
אבל זה לא נוגד את הקירבה שצומחת לאט..
בינך ובין ילדינו...ויגידו אחרים שזה מאוחר..
שיגידו..אני אומר..שלמרות כל הדברים..
וכל השנים..לאט לאט..רואים איך הם מצמחים..
כנפים..ועם המגבלות שלי...
אני מחזקת ומקווה שלא תוותרו ותמשיכו...אמן.
מאחלת לכם הצלחה..אמא.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 05/05/2009
(סיפור זה נצפה 4,197 פעמים)
