איך אפשר ....אינני הצג.....הינני הסג...
של הורי...ורבים ...כמוני.....רבים...
שנישארו....בחיים..תודה ....אלוהים....
הם בהינצלות מהזווה ...הביאו אור....
לא שינאה.....הביאו חיים...לא מרירות....
לא הם....זיכרון....בל לא נשכח....את מה שקרה....
הירושה בביתי...אלי....לא בכי...לא חציי בני האדם...
בטח לא שינאה....שקט..עוטף...הרבה אהבה...
כל זה פיצוי שלהם ...עבורינו..המשפחה שהקימו...
זיכור קודש לאילו..שלא שרדו....אנו לא מצבות...
אנו כל מה שהם..ביקשו...חום ואהבה....חיים.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 20/04/2009
(סיפור זה נצפה 4,303 פעמים)
