על רחבת הריקודים לא כאן בארץ רחוקה..
טסתי כמעט עשרים שעות אולי יותר..שם
לצליליו של ריקוד מסחרר השלתי מעליי...
שלשלות כובלות ...אינני יודעת איך ולמה...
שם זה קרה ...זה בא פתאום...ברגע..
בקיעת השחר ..שיחרור ..בלי גבולות ואני...
פורסת זרועות הכי חופשי..מתמסרת לריקוד
לפני שנים עם הפטנט של גירושים...מתתי..
שנים כלואה עמוק בפנים..בחוץ חייך מחייב..
ברגע מסויים שם ..בתוך ריקוד..ללא מעצורים..
חוויה טובה ומהנה ..ניצוץ..פנימי..אני לא רואה
אף אחד ממטר..מרגישה זרם בכל גופי זרם ...
מחשמל עולה מרחבת הריקודים..דרך כפות ..
רגליי..עד לראשי..מוזיקה רועשת מטרפת..
אני בתוכה ...זה שווה עוד איך...רחוק ממך..
רחוק מהכל...מנערת ממני כל כך הרבה..
רוקדת את ריקוד החופש שלי..שלי...בלי שום כאב...
משילה מעלי..די רוצה את חיי הגיע הזמן ...
התאבלתי מספיק..
עכשיו זה הזמן לרפא את הקרקע חרוכה..
לקוות שניצנים חדשים יבקעו ..ויצמחו.....
אכן זה קרה...לאט לאט..עם הזמן..זה כבר..
סיפור אחר.
זה היה ריקוד החופש שלי שהפתיע אותי..לטובה.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 09/05/2009
(סיפור זה נצפה 4,497 פעמים)