מה שרובינו מהר שוכחים עת לחלום ועת לחיות יש כל הרבה לשמוח ואת המעוקה לנסות לשים בפרופוציה כי הזמן השאול שקיבלנו רק אנחנו נוכל לעצב במקומו.מה שקיבלנו במתנה תודה ונחיה בצורה נבונה.השעון מתקתק זו עבודתו אנו עובדים יחד איתו.יש עבר יש הווה אם נרצה גם העתיד.מה שהיה היה היום זה עכשיו,כאן,ואנחנו.ביום בו ביתי הביאה את אוצרה לעולם,הייתי לצד מיטתה .ורגע מופלא שאין דומה לו ראיתי אור שעטף את הזמן.נכדי הקט פקח את עיניו ,פרס את ידיו נמתח על אימו וכאילו רמז מין חיוך ...אני כאן.באותו הרגע הבנתי וידעתי למה נבראנו ומה מעשינו.אור ענק שימחת החיים....כן.נכון כל הזמן אנו חויים מנתחים מפרשים.אבל את העיקר שוכחים.....עת לחיות.
