מי מאיתנו לא יצא לדייט. לא חווה את הפירפורים בבטן,לא ייחל לתקווה שאולי הפעם זה יקרה.ואכן לעיתים זה כן קורה.זוג מגיע לדייט כל אחד ותחושותיו,תקוותיו,וההתרגשות המלווה אותו....ואז...........לא נוצר הקליק, לא היו פירפורי בטן.....מה עושים?? וכאן נמדדת גדולתו של האדם.האם לומר שלום להסב גב ולשוב כלעומת שבא? או להמשיך את הדייט ולנצל את הערב כמתוכנן? אל לנו לשכוח שמולנו עומד אדם שהגיע לדייט עם אותן תחושות,תקוות ופירפורי בטן.בואו ונקדיש לו שעה מזמננו כמתוכנן.הרי לא היו לנו תוכניות אחרות. (למעט מי ששומר תוכנית מגרה). בתום הדייט לומר מה על ליבכם.ותתפלאו אני מכיר לא מקרה אחד ( ואני אישית חוויתי זאת).שלא נוצר קליק בפגישה.ובכל זאת לאחר מיצוי הערב ותוך כדי ארוחה, קולחים בשיחה. קצת הומור.החלפת מבטים,חיוכים וצחוקים, נגיעות קלות בידיים,והנה זה בא.לעומת זאת אני מכיר את הצד השני. וזה מזכיר לי התנהגות של ילד שקיבל אוכל שלא לטעמו מרחיק את הצלחת ופולט איכס.זו הרגשה איומה.אישית איני מאמין בקליק, ובהתאהבות ראשונית לדעתי זה משול למגדל קלפים שהקשר נמוג כלעומת שבא.אני מאמין שניתן לפתח רגשות תוך כדי חיזוק הקשר.לבנות קשר עם יסודות טובים להכיר איש את רעהו וזה מחזיק מעמד לאורך זמן.לצורך כך עלינו לתת צ'אנס ולנסות כי מי שלא מנסה לא יודע מה טומן המחר.הרי נאמר ע"י קודמינו שהמסע הארוך ביותר החל בצעד ראשון.אז בואו ונצצעד יחד צעד ראשון ואז נדע לאן תבילנו הדרך.....אני מאחל לכולנו דייטים מוצלחים, ושנה אזרחית נהדרת.......באהבה .........סטנלי........
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 02/01/2009
(סיפור זה נצפה 6,451 פעמים)
