אם עד בוקר לא אשוב , דעי לך כי עזבתי שוב, המרחבים הירוקים אלי קוראים וליבי נוהר לשם.אל תקראי בשמי כי לא אשמע. אל תחכי בפתח רוצה להיות מופתע.אם אשוב איחזי בי חזק שלא אסחף אל הלא נודע.כי אותך אני רוצה. וליבי פשוט חוצה בין להשאר או להגרר.
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 24/01/2008
(סיפור זה נצפה 6,748 פעמים)
