אותך הכרתי מנעורינו,האהבה פרחה בליבנו.
כשהלכת פשוט עזבת,את ליבי דואב השארת.
לא פגעתי, לא הכאבתי.
תמיד ליטפתי ואהבתי.
האם בליבך דעכה האהבה, אני מתייסר ומלא תקווה.
את שוב תשובי כך אמרת,ואת ליבי פשוט שברת.
ימים עוברים ימים חולפים ,מתרחקים הנעורים.
בבוא היום אני אומר דיייי כבר זה נגמר.................
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 31/01/2008
(סיפור זה נצפה 6,824 פעמים)
