מגלה טפח עם כל שיחה איתך
וכל יום נוסף נידבך
למרות שאנחנו רק ידידים
את חודרת לי עמוק לורידים
מדי יום לשמוע קולך הענוג
זה פשוט צורך ותענוג
לבדוק מדי פעם אם שיחה נכנסה
או אפילו סתם הודעה כתובה
ומיד בסיום יום עבודה
לחייג אלייך מרגיש חובה
לספר חוויות מהיום שעבר
ולשמוע ממך על הלב שנשבר
איתך להתעורר בבוקר
איתך להיות בערב
איתך להכנס לבית החם
אלא שאני כאן ואת עדיין שם
אילו רק היכרנו במצבים אחרים
אותך הייתי לוקח למחוזות נעימים
למרות שאנחנו ממש לא מכירים
איתך הייתי נשאר עד קץ הימים
שלך בידידות...........סטנלי.......................
נכתב על ידי
סטנלי, גבר בן 67 מתל אביב, בתאריך 29/03/2009
(סיפור זה נצפה 6,391 פעמים)
