זה לא בא ברגע ולא בהפתעה.
אותה החלטה לפרק את החבילה.
יושב לו אי שם בתאים אפורים.
יש מצב להמתין לרגעים נכונים.
חולמת בהקיץ...בוהה....ותוהה...
מנסה לדמיין צורת חיים קצת שונה.
הילדים צעירים ורכים בשנים.
בהם לא אפגע ...ואגדל בשימחה.
אמתין עוד מעט...יחלפו השנים.
או אז אצא לדרכי לחיים אחרים.
את הדלת לא אטרוק...לא אביט לאחור..
אשאר עבורך חברה מרחוק....
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 64 מרמת גן, בתאריך 29/01/2009
(סיפור זה נצפה 5,510 פעמים)
