חלפה לה שנה....שלנו את חסרה....
שנה לא קלה....שחלפה במהרה.....
לו רק היה ניתן.....לחבקך...ולחוש את גופך...
להחזירך עם נשמה באפך...
הייתי אז...נותנת את נשמתי ל...בורא...
שהרי כתוב.....שילדים קוראים ...קדיש על הורים....
כי זה דרכו של העולם.....
אך בשום מקום לא ...מורים על כך.....
שהורים קוברים את....הילדים..
22...שנים של אושר ושמחה....
השרית על ביתנו....
בית של....חיים...צחוק...אושר...ושמחה...
בלכתך השארת את...הכאב...הגעגוע....והזכרונות...
האושר והשמחה....נלקח עימך....
חשים אנו אותך...בכל רגע נתון....
לעולם לא נשכח...אף לא שבריר של שניה...
את קסמך ויופייך שהרעפת על כולם....
רצינית.....שובבה...אינטליגנטית...מדהימה...
נעלה למקום משכבך....ביום השנה....
אך...לא זה שמזכיר לנו ....אותך....
שהרי לא שם....אמורה היית להיות בגילך.....
אלא מובלת אל....חופתך....
ת.נ.צ.ב.ה.
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 63 מרמת גן, בתאריך 02/08/2009
(סיפור זה נצפה 5,862 פעמים)
