לידר....
היי ....ילדה שלי יפה....
כיצד זה אתחיל ...ומה כבר אומר....
חושבת עלייך...ללא הפסק...
לעיתים כך בצחוק שמהול בכאב...
רוצה לספר לך...אותך לשתף...
במה שעובר עלי....ומה שחולף....
לקחתי הנר לזיכרך להדליק....
נפל מהיד התנפץ לרסיסים....
מיותר לציין שהרעד תפס את הגוף.....
ניגשתי לארון להביא הצלוחית.....
כנראה זה היה כבר מעל לכוחי.....
לרגע חלפה מחשבה במוחי.....
להניף את כל התכולה אל הקיר......
לא....זה לא החינוך שממני קיבלתם....
לא..לאלימות בשום צורה ואופן....
נשמתי עמוק....נשימה ארוכה.....
ויצאה אנחה מתוך הנשמה....
בו ברגע אחיך הצעיר התקשר.....
כמו מלאך...בקולו הערב...
אותי הוא שאל...אמא את בבית???
נו באמת...היכן אם לא שם....
ואיני יוצאת כבר בכלל.....
הכל אצלך בסדר שואל הוא אותי...
בסדר כבר לא יהיה...אך מילא....
עוד רגע אבוא, אני בדרך אמר....
כן זה אחיך....שאלייך מחובר....
וחש אותנו מבלי לדבר....
יש דברים אותם לא נדע לפרש.....
מעל לכוחנו לדעת למה.??..ואיך.???...
ואחיך הבכור....שהצחוק מפניו לא הוסר...
אך עיניו הכבויות... מספרות את הכל....
ללא הוספת מילים...להכביד...
שהרי שתקן הוא היה כתמיד....
וליאן המתוקה....שדומה לך להפליא...
אפילו גם את...היית ממאנת להאמין....
אותן פנים מאירות וקורנות....
נכנסת היא לחדרך המצוייר ומטופח...
שהשארת יום אחד...ואליו כבר לא שבת...
נוגעת... בודקת... לא משאירה פינה....
שאותה בוחנת בקפידה...
לידרי...לידרי....היא קוראת בחדווה...
וגרוננו נחנק מדימעה עצורה...
לידר....היא מלאך שעלייך שומר....
אומרת אני....בגרון שייבש...לא נכון!!!
כועסת עלי.....היא לא בשמים...
היא פה לידי....ניגשת אל תמונותייך....
הניצבות על מדף....אוחזת בתמונה ...
הדומה לה כל כך במדוייק...
נושקת..מעיפה עוד מבט....
ואז מניחה לצידה פסלון בדמותו של מלאך.
כן לידר....עבורנו נולדת מלאך....
כך הלכת והשארת אותנו בדד.
ת.נ.צ.ב.ה.
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 64 מרמת גן, בתאריך 30/01/2009
(סיפור זה נצפה 5,662 פעמים)
