ציפיות שנסקו ועלו לרקיע
התנפצו לרסיסים עת השחר הפציע
איתו הגיע הכאב הגדול
כנראה הגלגל בכל זאת עגול

מתגלגל והולך כמו רעם והד
מותיר אחריו שובל מהדהד
אבק השריפה עדיין בוער
והזמן אינו מלכת עוצר

אל דרך המלך אל שביל הזהב
מבלי להניד אפילו עפעף
העתיד שבפתח צופן הפתעות
מאד מקווה שיהיו נפלאות

בעיניים פקוחות ללא עיוורון
לקבל אהבה ללא חיסרון
אהבת אמת שמגיעה מהלב
שמוכן לקבל ולא להותיר שום כאב

נכתב על ידי (^.^) סהרה (*.*), אישה בת 64 מרמת גן, בתאריך 06/02/2009
(סיפור זה נצפה 5,350 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]