כך ללא סיבה הנראית וגלויה לעין,
אספת את עצמך,ומרגוע לנפשך חיפשת,
הבנתי..לליבך, לא הצקתי בלכתך...
ידעתי כי יבוא יום...ותשוב בחזרה,
חברים שאלו, גיששו ובדקו,
לא הבינו כיצד זוג יונים נפרדו,
לקחת ת'זמן...וחזרת לקן....
ואותך קיבלתי גם אם לא ציפית ל-כן.
מרגוע לא מצאת...ואף לא השלווה..
ושוב נטשת ללא אזהרה...
בתוכי ידעתי מאד בביטחה
שאותך שוב לא אקבל בחזרה.
לא מתוך שחדלה האהבה...
אלא מתוך מחשבה עמוקה...
שקשר זה מוצה כהלכה.
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 64 מרמת גן, בתאריך 29/01/2009
(סיפור זה נצפה 5,923 פעמים)