צילצול ל-פרטי...
חלון לפרטי ...הופיע על הצג.
שוקלת... האם לסרב בנימוס.
או לקבל בלי ...תירוץ...
לחצתי על....כן...שהרי כעת מעט משעמם.
מה כבר יכול להיות??
עוד שיחה שתתנהל בנעימות...
שאל למקום מגוריי...התברר שלא הרחק ...ממגוריו.
הייתכן ששכנים אנו??..ולא יודעים על כך דבר??
שאלתי במה עוסק כבודו?..תשובתו שלא אחרה להגיע..
הבהירה לי מיד....מי יושב לו כעת בנחת מול המחשב.
החיוך על פני לא איחר להגיע...לו רק ידע..למי לפרטי מיהר להציע...
שאלתי עוד שאלה אחת...בכדי להבטיח לעצמי...שאיני כלל טועה.
לא רק שאנו שכנים...אלא גם באותה רשות מקומית אנו עובדים..
משוחחים אנו לא פעם אחת ביום....ובזמנו הפנוי...אף גיחה נותן לביקור..
כעת כבר צוחקת אני אף בקול....לא משתפת אותו עדיין למי לחץ...ונשמע הצילצול...
תמונתי באותו יום בכרטיס לא נחשפה...עבורו אני עדיין אלמונית...חצופה...
לא היה בכוחי אותו עוד למתוח...בתשובתי לשאלתו הבאה צחק כבר במלוא הכוח...
זיהה הוא אותי ..כשם שזיהיתי אותו...חמד לו לצון...שיפנה אל הבוס הגדול...
ואותי יסגיר...שבמשמרת אני גם גולשת....
בו בעת...שדבר שונה הוא לא עשה...בזמן שגלש...קיבל גם שכר...
צחקנו לא מעט....למחרת שיתפנו במשרד...
מדובר ב-עלם חמודות...נעים הליכות..שהגיח אחרי לאויר העולם..
בשנים לא מעטות...
נותרנו ידידים כאתמול...לא לפני שאיחלנו הצלחה ב-הכל...
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 63 מרמת גן, בתאריך 01/03/2009
(סיפור זה נצפה 6,130 פעמים)