ושוב אני פה....מעלה על הכתב...
את אשר נבצר ממני....לומר לך כעת...
אחיך התקשר...מסר לי ד"ש ממך...
סיפר שבחלומו...הופעת..ולא פעם אחת..
צמרמורת..חלפה בגופי...כ-שם שחשה אותך...בתוכי...
חשתי היטב..ש-הד"ש יגיע באופן מוחשי...
ואכן כך קרה...כשפתחתי את דלת ביתי...
מכתב הגיע מ-אביב...ידידך,
בצירוף מכתבים...שהחלפתם בניכם...
קשה היתה לי הקריאה..בעת הפתיחה...
דחיתי זאת..לרגע של התחזקות...
למחרת נשמתי עמוק....
וקראתי בשקיקה...כל אות ו-אות...
כל כך רהוטה...ומנוסחת היטב...
דואגת כרגיל לידיד וחבר..
הביע במכתב..את הכאב בלכתך...
עד כמה היתה לו הזכות...להכירך...
חסרה את לכל...מכריך...ואוהביך..עד כאב...
פי כמה וכמה...לי כאמך...שעבורי היית כ-חברה...
לאביך שעבורו היית... ליידי... מיום הלידה..
לאחיך הגדולים..שלצידם גדלת ופרחת...כ-נסיכה...
ת.נ.צ.ב.ה..
נכתב על ידי
(^.^) סהרה (*.*), אישה בת 64 מרמת גן, בתאריך 26/03/2009
(סיפור זה נצפה 5,636 פעמים)
