אביבית התקשרה...אותי שאלה
אם יש בכוחנו...לפגוש יחדיו..את כולם..
שהרי נימצאת את שם.. בתוך גופם
עניתי ב-כן ללא הרהור.. ושהות
מבלי לשאול את כולם...ולקבל הרשות
הגענו למיפגש...בגוף הלב רועש.. ונרגש..
פסענו לחדר...זקופים ...וגאים...
לפגוש את אלו..שבזכותך הם...חיים.
חיבקנו..אימצנו...חיזקנו...קרוב אל הלב
אותך ביקשנו..לחוש...
לפרוק מהלב ...את הגוש
ביקשו ש-נספר עלייך הכל
רצו ללמוד..לדעת עליך...מהכל
קשה לדבר עליך...בזמן שעבר
ברגע שהתחלתי...זה זרם מאליו
הדמעות..זלגו...השאירו שובל.. על כל.. לחי
אף אחד בחדר לא השמיע קול  בכי
סיפרתי עליך...בגאווה עצומה
כיאה לילדה מדהימה.. אצילה
לגמו..בשקיקה ..כל אות ומילה
שהרי בגופם..נמצאת את ...בכל שעות היממה
לא הרמתי קול..סיפרתי לאט ובחרש...
כיאה לדמותך...שריחפה שם בחדר...
בעת שדיברתי על תרומת איברים..
רציתי שיראו  לי...את הלובן בעיניים..
זקפתי הראש ..יישרתי מבט..הגברתי הקול
בכדי שכל השומע ..יעשה...החשבון
פניתי לחושבים ש-לחיים יש ביטוח..
שיחתמו על כרטיס "אדי" ש-חיים...הוא מנציח
המסרב לחתום...ולתרום מגופו ...לאחר
שיחתום בו ברגע..שאינו מוכן לקבל
זה שודר למחרת בתקשורת ...בשעת השיא..
אחיך לי בבוקר אמר... זה היה מעט מפחיד
את לבטח..היית חושבת אחרת...
ואומרת לכולם...שזו אכן...הדרך

ת.נ.צ.ב.ה.