זה עבר...זה נגמר...עם הסתיו שחלף.
כעלה הנישא ברוח נרדף.
כאילן בשלכת...ללא תפארתו...
הותיר אחריו ....כאב בלכתו.

כמו כדור מתגלגל...עוצר. וחוזר.
כמו גלגל...שתמיד מתרחק ....והולך....
כמו המים הזורמים ....במשעול היורד...
כך החיים ממשיכים עד הסוף הגואל.

זהו הרגע שבא....הגיע לפתע.
לומר שלום. ולא לחשוב שוב לרגע.
זה היה מתוק כל זמן שהיה.....
שהלך ...וחלף...לא בלי שוב חזרה.

להתעורר לבוקר לשמש זורחת.
לאסוף הכוחות ..שעדיין נותרו....
להביט אל....האופק הנשקף מחלון...
להבין ....שלא...לא...היה זה חלום.

לאחר כל סוף...ישנה התחלה מחדש.
בליבנו תמיד תישאר התקווה....
לקבל את אשר...אנו לו כה מייחלים....
מתוך הבנה שאלו החיים.

נכתב על ידי (^.^) סהרה (*.*), אישה בת 63 מרמת גן, בתאריך 31/01/2009
(סיפור זה נצפה 5,322 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]