גשם וקר בחוץ,
סופת
רעמים וברקים,
ואני נזכרת בריקוד הסוער
שבין הסדינים,
איך כמו ילדה קטנה
שהצמידה אפה לחלון
מבועתת ונסערת
לב פועם בחוזקה
עיניים פעורות לרווחה
בחיל ורעדה
מסימפוניית יום הדין
שהתחוללה בחוץ,
כך בין הסדינים
בזרועותיך
בנפלאות מעשה ידיך
ושפתיך
חזרה אותה הרגשה
של סקרנות מטורפת
הולם לב משוגע
עם פחד מהלא נודע
תענוג מושלם
פלאי מעשה האהבה.