"אני לא רציני, אני חופשי ומאושר"
כך בעצלתיים הוא לי אמר,
"ואם תרצי בי את ,ככה מכל הלב,
לא תהיה לך בעיה, שאני מתערבב."
האומנם הוא? האם כך הדבר?
עוד שניה וה"סעיף" שלי גבר.
האם אפיק ממנו אהבה ושלמות,
תוך כדי חוסר בהירות ?
האם אסכים למערך יחסים בלתי הגון?
האם אוכל לחיות כך עם חוסר אמון?
האם אסכים להתהלך ברבים,
בידיעה שהוא עם עוד כמה נשים ?
האם לא כולם כאלה ? סחתי בעצמי,
אך האחרים לא אומרים זאת, והוא כה אמיתי.
האחרים מסתירים, מחפים הם על אופי פלרטטן
ברור הוא , שלא יסתפקו הם במגוון קטן
של נשים...אהבות....פלירטוטים...
זה מה שמעניק להם את הריגושים המתאימים,
זהו להם טעם החיים.
אז מה לעשות ?
לזרום עם העניין ?
להיות עכשיו וכאן ?
האם להמשיך לתהות ?
או שמא להתרצות ?
או אולי לומר שלום ולא להתראות ?
נכתב על ידי
ila2008, אישה בת 60 מקרית שמונה, בתאריך 09/10/2008
(סיפור זה נצפה 3,379 פעמים)